וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
Dieu les bénit en disant: Croissez et multipliez remplissez les eaux, habitants des mers oiseaux, multipliez sur la terre!"
ילקוט שמעוני על התורה
מן האדמה אשר אררה ה'. עשרה מיני רעבון באו לעולם אחד בימי אדם הראשון ארורה האדמה בעבורך. ואחד בימי למך מן האדמה אשר אררה ה'. ואחד בימי אברהם ויהי רעב בארץ. ואחד בימי יצחק ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון. ואחד בימי יעקב כי זה שנתים הרעב. ואחד בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ. ואחד בימי דוד ויהי רעב בימי דוד ג' שנים. ואחד בימי אליהו אם יהיה השנים האלה טל ומטר. ואחד בימי אלישע ויהי רעב גדול בשומרון. ואחד שהוא מתגלגל ובא. ואחד לעתיד לבוא לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה'. רבי שמואל בר רב יצחק אמר עיקר אתווינטיא שלו היה בימי דוד ולא היה ראוי לבוא אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה (וי"א נטיעה קטנה) ולא היה יכול לעמוד בו טלטלו הקב"ה והביאו בימי דוד מתלא אמרין שילא חטא ויוחנא משתלמא. לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהן משל לזגג שהיה בידו קופה מלאה כוסות ודייטריטון בשעה שהוא מבקש לתלות קופתו הוא מביא יתד ותוקעה ונתלה הוא בה תחלה ואחר כך הוא תולה קופתו. רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח. (נב) נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה אמר מה לי להזקק לפריה ורביה לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה ואחר כך אמר ימות האיש ההוא בלא בנים והקב"ה אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה: